1
דבר־יהוה אשר היה אל־צפניה בן־כושי בן־גדליה בן־אמריה בן־חזקיה בימי יאשיהו בן־אמון מלך יהודה׃
2
אסף אסף כל מעל פני האדמה נאם־יהוה׃
3
אסף אדם ובהמה אסף עוף־השמים ודגי הים והמכשלות את־הרשעים והכרתי את־האדם מעל פני האדמה נאם־יהוה׃
4
ונטיתי ידי על־יהודה ועל כל־יושבי ירושלם והכרתי מן־המקום הזה את־שאר הבעל את־שם הכמרים עם־הכהנים׃
5
ואת־המשתחוים על־הגגות לצבא השמים ואת־המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם׃
6
ואת־הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא־בקשו את־יהוה ולא דרשהו׃
7
הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי־הכין יהוה זבח הקדיש קראיו׃
8
והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על־השרים ועל־בני המלך ועל כל־הלבשים מלבוש נכרי׃
9
ופקדתי על כל־הדולג על־המפתן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה׃ ס
10
והיה ביום ההוא נאם־יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן־המשנה ושבר גדול מהגבעות׃
11
הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל־עם כנען נכרתו כל־נטילי כסף׃
12
והיה בעת ההיא אחפש את־ירושלם בנרות ופקדתי על־האנשים הקפאים על־שמריהם האמרים בלבבם לא־ייטיב יהוה ולא ירע׃
13
והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את־יינם׃
14
קרוב יום־יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור׃
15
יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום עןן וערפל׃
16
יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות׃
17
והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דםם כעפר ולחםם כגללים׃
18
גם־כספם גם־זהבם לא־יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל־הארץ כי־כלה אך־נבהלה יעשה את כל־ישבי הארץ׃ ס
