1
ואשא את־עיני וארא והנה ארבע קרנות׃
2
ואמר אל־המלאך הדבר בי מה־אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את־יהודה את־ישראל וירושלם׃ ס
4
ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר־זרו את־יהודה כפי־איש לא־נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את־קרנות הגוים הנשאים קרן אל־ארץ יהודה לזרותה׃ ס
5
ואשא עיני וארא והנה־איש ובידו חבל מדה׃
6
ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את־ירושלם לראות כמה־רחבה וכמה ארכה׃
7
והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃
8
ויאמר אלוק רץ דבר אל־הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃
9
ואני אהיה־לה נאם־יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ ף
10
הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם־יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם־יהוה׃
11
הוי ציון המלטי יושבת בת־בבל׃ ס
12
כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל־הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃
13
כי הנני מניף את־ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי־יהוה צבאות שלחני׃ ס
14
רני ושמחי בת־ציון כי הנני־בא ושכנתי בתוךך נאם־יהוה׃
15
ונלוו גוים רבים אל־יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוךך וידעת כי־יהוה צבאות שלחני אליך׃
