1
ויען איוב את־יהוה ויאמר׃
2
[כ= ידעת] [ק= ידעתי] כי־כל תוכל ולא־יבצר ממך מזמה׃
3
מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃
4
שמע־נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃
5
לשמע־אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃
6
על־כן אמאס ונחמתי על־עפר ואפר׃ ף
7
ויהי אחר דבר יהוה את־הדברים האלה אל־איוב ויאמר יהוה אל־אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃
8
ועתה קחו־לכם שבעה־פרים ושבעה אילים ולכו אל־עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם־פניו אשא לבלתי עשות עםכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃
9
וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את־פני איוב׃
10
ויהוה שב את־[כ= שבית] [ק= שבות] איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את־כל־אשר לאיוב למשנה׃
11
ויבאו אליו כל־אחיו וכל־[כ= אחיתיו] [ק= אחיותיו] וכל־ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל־הרעה אשר־הביא יהוה עליו ויתנו־לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃ ס*
12
ויהוה ברך את־אחרית איוב מראשתו ויהי־לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף־צמד בקר ואלף אתונות׃
13
ויהי־לו שבענה בנים ושלוש בנות׃
14
ויקרא שם־האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך׃
15
ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל־הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם׃ ס
16
ויחי איוב אחרי־זאת מאה וארבעים שנה [כ= וירא] [ק= ויראה] את־בניו ואת־בני בניו ארבעה דרות׃
